יש איזו אגדה שמסתובבת בעולם שלפיה התלמידים במערכת החינוך לומדים כל מיני דברים מאוד חשובים ואז מגיע החופש הגדול בו הם מתרעננים וצוברים כוחות לקראת שנת הלימודים הבאה שבה יספגו עוד ידע מאד חשוב. איך להגיד, זה בדיוק ההיפך ואולי צריך לשקול את שינוי השם של התקופה הזו ביולי אוגוסט ל"לימוד הגדול" בו התלמידים משוחררים מכבלי מערכת החינוך. דווקא למדתי בשיחה עם ערן שיוביץ שהילדים יכולים להתקדם משמעותית דווקא בחופש הגדול.
לפני שאתם קופצים ומסבירים על חשיבות הלימודים, צריך להגיד שאין במה שנכתב כאן זלזול בחשיבות הלימודים אצל ילדים ואנשים צעירים, אלא רק ניסיון לחדד את המצב ולראות איפה ומתי לומדים את הדברים החשובים לעומת זמנים ומקומות שבהם לומדים דברים שפחות חשובים.
איך נקבע מה שנקרא "חומר הלימוד" במערכת החינוך ? יותר מעניין, תחשבו רגע איזה "חומר" הייתם אתם רוצים שיהיה במערכת החינוך. אז התשובה שלי מתחילה בכל זאת מהדברים הבסיסיים: חשבון ברמה בסיסית, קריאה וכתיבה וזהו. זה מה שנקרא לפעמים לימודי ליבה והסרגל לפיו מכניסים תוכן לרשימת הנושאים של לימודי ליבה הוא מאוד פשוט, האם אדם יזדקק לנושא האמור בחיי היום-יום שלו? לקרוא צריך, ללא ספק, וגם לכתוב, וחשבון בסיסי נחוץ על מנת שתוכלו לעשות את החשבון הנכון בסופר. האם אדם יזדקק להיסטוריה של ימי הביניים באיזה שלב בחיים? כנראה שלא, אז למרות שהנושא מרתק, הוא לא בלימודי הליבה.
כל זה קורה בשנת הלימודים, ומה קורה בחופש הגדול? אקח אתכם רגע להרצאה של אדם שהיה בגיל בית ספר תיכון במלחמת יום כיפור. היות ורוב הגברים תושבי עירו גוייסו למלחמה ונעדרו חודשים רבים, שכבת הגיל שלו לקחה פיקוד על העיר ואותו אדם עבד בתפעול המאפייה המקומית. כלומר, היה אחראי לצלצל לספקים, לבנות משמרות עובדים, לעבוד פיזית כשצריך וגם לחלק לחנויות. כדברי המרצה, הוא הפך לבן אדם כי למד איך מתקשרים עם אנשים אחרים.
אז זו ההמלצה להורים שילדיהם עומדים לצאת לחופשת הקיץ בסיום שנת לימודים מאתגרת בצל הקורונה. תעודדו את הילדים שלכם לקחת אחריות וללמוד איך מתקשרים עם אנשים. את ההיסטוריה של ימי הביניים, למי שזה מעניין אותו, הם ילמדו בקלות במידה ויגלו עניין וכל אדם סקרן בתחום מסוים, לא לדאוג. המרצה שעבד במאפייה הוא עכשיו ד"ר לחינוך, למרות ואולי בגלל שברוב שנת 1973 הוא היה בסוג של חופש גדול.