כל עסקה בין אם תהי גדולה או קטנה מקבלת חשיבות מצידו שחל המוכר ומצידו של הקונה, הראשון "יכניס" כסף והשני "יוציא". ככל שהקנייה תהיה גדולה יותר, כך בעל העסק(וגם אנשים פרטיים) יבקשו לקבל מידע מהימן ורלוונטי אודות הנכס או המוצר אותו הם קונים ולכן במעמד מכירות עסקיות גדולות כמו בין חברות או בין תאגידים, ישנה חשיבות הרבה להערכת שווי הוגן. כלי הערכה זה נחשב לאחד מכלי העזר המשמעותיים בהבנת העסקה, בחישוב ההוצאות המתלוות אליה, לרכישת המניות ועוד. אך עם השנים הערכת שווי הוגן התפתחה ו"מכסה" עד כמה שניתן הביטים רבים בעסקאות רכישה שונות.
- מה הרמה?
תקן הערכת שווי הוגן נקבע על ידי המועצה התקינה החשבונאית בארצות הברית, תקן זה אמור לעשות "סדר" בין סוגי המכירות, שווי השוק של המוצרים הנמכרים החל מחברות, מניות ועד לשם של מותג. אבל בכדי שהסדר הטוב ישמר יש לבצע פילוג בין רמות השווי הערך אותו ניתן לבצע. - רמה 1
רמה זו מתייחסת לשווים של נכסים שונים שאינם זקוקים להערכת שווי הוגן, אלא ציטוט ממחירם על פי פרסומים שונים מספק ראיה הוגנת לשווי השוק. רמה זו מתייחסת למכשירים פיננסים כדוגמת הבורסות השונות וכו. - רמה 2
הנתונים אשר נכללים ברמה 2 הם מעבר למחירים המצוטטים אלא מכילים בתוכם את הנתונים הבאים: - שיעור ריבית, תנודות גולמיות, מרווחי אשראי ועוד.
- מחירם של התחייבויות או נכסים בשווקים שאינם פעילים אשר צוטטו בעבר
- מחירם של התחייבויות או נכסים בשווקים פעילים וצוטטו בעבר.
- רמה 3
נתונים אלו מתייחסים לנתונים שאינם צוטטו בעבר על ידי משתתפי השוק, אך עדיין יספקו הנחות לתמחור נכסים או התחייבויות מצד בעליהם זמן מכירה.
מה נשתנה?
בשנת 2007 אחת התקנות או יותר נכון ההפרדות שביצעו במועצה לתקינות חשבונאית הבינלאומית הייתה בין הערכת שווי הוגן לבין שווי שוק. הפרדה זו פורסמה באותה המהדורה בעיקר על מנת לבצע הפרדה בין אותן ההשוואות, שכן שווי שוק אינו מביא בחשבון את כל הגורמים הרלוונטים של החברה ואילו הרכת שווי הוגן מתבצעת תוך כדי הכרה ביתרונות ובחסרונות הרכישה/קנייה.